(צולם בתרגיל אי שם בצפון הארץ לפני שבועיים)

אחד הדברים שמטריפים אותי בתור הורה אלו ימי הולדת. אין לי בעיה עם הרעש (אני לא שומע באוזן אחת גם ככה), עם התכנים ואפילו לא עם ההורים שמשתוללים ומזמינים קייטרינג מטורף למסיבת יום ההולדת שנתיים של אופל (יש לבטא Oh-pal). מה שמטריף אותי זה החינוך לבריונות שמשרישים כל המפעילים/ליצנים/קוסמים/נואשים שמנהלים את האירוע הזה. קורנפיין הקטן מחונך מגיל צעיר (לא תמיד זה עובד, גראנטד) להקשיב למה שאומרים לו. אז אם בובי המפעילה אומרת לכולם לשבת בשקט ורק מי שיישב יפה ויצביע יקבל פרס, זה מה שהוא עושה. כמובן שבמציאות, רק מי שנדחף וצועק מקבל פרס מבובי המפעילה ומי שיושב בשקט מקבל א-פייג.

עכשיו אתה הורה ויש לך שתי אפשרויות - אחת היא להגיד לילד להפסיק לשבת יפה, להידחף ולצעוק, כי רק ככה הוא ישיג דברים בלבאנט. השנייה היא להיות צודק ואז להתמודד עם כאב הלב שכרוך בלראות את הילד שלך בוכה כי עד שהגיע תורו כבר לא נשארו פרסים.

לא יודע מה לעשות. הדבר היחיד שעולה בדעתי כרגע זה להקים ארגון צרכני, שבו יהיו כתובות ופרטים של ספקי שירותים שלא מגדלים את הילדים שלכם להיות בהמות ברבריות. כמובן שמדריך השירותים הזה ינוהל על ידי קהילה של הורים. הקוסם מתגמל דחיפות? ציון נמוך. הליצנית אומרת לנערת יום ההולדת לבחור רק את הילדים שהיא באמת אוהבת ומביישת את שאר הילדים? ציון נמוך. הבנתם את הרעיון.

Technorati tags: parenting

שנה טובה מכולנו - גיא, עמרי, דקלה ויריב….

חדי העין שבין קוראינו (וקוראותינו) הבחינו שביום ראשון לא היה דו"ח. אכן. שילוב של צינון קשה ונסיעה דחופה לאמסטרדם גרם להשבתה כללית של כותב הבלוג. שבתי מאמסטרדם (תודה ללופטהנזה שהצליחו לאחר בארבע מתוך ארבע טיסות, לפספס לי את הקונקשן וכו') חולה הרבה יותר וכל נסיון שלי לדבר נשמע כמו דארת' ויידר.

חשבתי שאני אתנחם בפרק מיוחד שבו נסגרת המלכודת על דן. אז חשבתי.

• דבר ראשון, אני מתקשה להאמין שהשורדים היו שעה וחצי על העמוד. לנו בבית זה הרגיש כמו עשר שעות. אפילו החיינדעלעך של משה והגלידה מתחילים להימאס.
• אין דרך יפה להגיד את זה, אבל נעמה ומרינה הן פשוט המכשפות ממקבת' (חסרה להן אחת לשלישיה). יושבות להן ומלחששות וזוממות בציפיה דרוכה לנפילה של דן. זה שהוא סחב אותן עד פה - אז מה. זה שהוא ירד כדי לאכול גלידה - זה בלתי יסולח.
• מצד שני - היי, זה המשחק. כמו במקרה ויקה, גם כאן עלה לדן השתן לראש. אין מתחרה שלקח את "הישרדות", אחרי שויתר במודע על אתגר חסינות. וטוב שכך.
• באי המתים נועם ממשיך להתחרפן ומסובב לו עם טוגה וכתר קוצים. אפשר להעמיד אותו בזוית מסוימת ולהתשמש בצילום בשביל למשוך תיירות נוצרית לישראל, אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
• קפון מגיע לאי וגם הוא מבין שיש פה הזדמנות לחזור למשחק. ואללה.
• הפרומואים מבטיחים שבשבת אולי שני המתמודדים החזקים של הישרדות (נועם ודן) יעופו. אז מבטיחים. גם הבטיחו שקה-פוני יעשה משהו בשבת. חוץ מלעוף בחינניות - הוא לא עשה כלום. אז מי שרוצה - שיאמין לפרומואים. אני הולך לטחון סטרפסילס.

(נעמה, מרינה ורוחה של ליה)

קוראי הבלוג הנאמנים (ואחותי) מתלוננים לאחרונה על מהירות הפוסטים ואורכם. ואללה, צודקים. הבעיה היחידה היא שאני על סף טביעה בעבודה וקרוב מאוד להכרזה על פשיטת רגל וירטואלית, בה אסרב לקבל אי-מיילים / טלפונים / סמסים / טוויטרים מכל סוג עד שלא אסיים לטפל בכל אלו שהצטברו ללא מענה.

אבל די לבכיינות (מסוג אחד) ובואו נדבר על בכיינות מסוג אחר - שחר.

• נחמד מאוד שהגעת למשחק, נחמד מאוד מצד ההפקה שנזכרו בקיומך. באמת. שמעתי תיאוריות שההפקה החביאה אותך עד עכשיו. אנה טטגליה הס קאמ טו פליי! (למי שלא זיהה את הרפרנס - הנה)
• כמובן שהכל נראה מופרך לחלוטין - האם באמת שחר כזאת מעצבנת? למה לא ראינו? מהמעט שראינו, שחר היא סוג של קדושה מעונה שמרינה מתעללת בה מילולית. עריכה מגמתית? אתם אמרתם.
• שחר מחליטה להטריף את יעל ומשה. במקרה של משה היא מסבנת לו את הגב (תרתי משמע) ובמקרה של יעל - היא מוכנה אשכרה להקשיב לה טוחנת את המוח עם אסטרטגיה בגרוש.
• אז בשביל החברים יעל ומשה - הנה החישוב האסטרטגי. היה נכון להדיח את ליה. כי אם הייתם מצטרפים לליה-קה-פוני-שחר ויוצרים חמישיה - הייתם בעמדת נחיתות. אם עכשיו לעומת זאת תצטרפו עכשיו ותעשו ברית של ארבעה - אתם בעמדת שוויון. ועכשיו עם ארבעה קולות, נגד ארבעת הקולות של דן-מרינה-נעמה (כן, תמיד אחד מהם יזכה בגרזן, כי השאר לא מסוגלים לזכות באתגר אלא אם כן הוא לא משנה שום דבר) - זה מתחיל להיות מעניין. אם חפצי חיים אתם - זה הזמן לחבור.
• כמובן שאז השאלה תהיה את מי להעיף קודם - דן הכי מאיים, אבל נעמה ומרינה בתחרות קרובה לגבי מי יותר מעצבנת/בהמתית.
• ואם כבר מדברים על בהמות - מה זאת היתה השאלה על ה"נתונים הפיסיים" של מרינה, מר מושיק "ערכים" ליפץ? האם יש דרך שבה יכולת לצאת יותר שוביניסט ויותר קטן? התשובה היא כן - בשאלה של מועצת השבט הבאה.
• שלא תבינו לא נכון - גם בגרסה האמריקאית נותנים למושבעים את ההזדמנות לשפוך את מררתם, אבל זה קורה פעם אחת, בסוף המשחק. משבוע לשבוע יושבים המרירים של סבאנה ואחרי אינספור התייעצויות מצליחים לצאת עם ההעלבה הכי מביכה וקטנונית של מצאו (מביכה להם, זאת אומרת).
• באמת שכבר אין כוח לדבר על ההפקה. אבל איפה בדיוק הנקמה שהבטיחו לנו? נו, באמת.

שבת שלום!

"מניאקים, כל היחידה הזאת מניאקים" (סרג'יו קונסטנטה, שם, שם)

איך בדיוק קרה שלא היתה הדחה? חלק מאיתנו טורחים ורואים פרקים בניכר דרך חיבורי רשת יקרים במיוחד (22 יורו ליום אינטרנט בהיידלברג) על חשבון זמנם (וחשבון החברה שמשלמת להם את ההוצאות נסיעה) וכל זה בשביל מה? בשביל שבסוף לא תהיה הדחה? אז נחמד מאוד שעשיתם אתגר חסינות שדורש 5 אחוז כישרון ו-95 אחוז מזל עיוור (אולי שוב יעל תזכה, מי יודע) ואתגר כוח כפול שסוף סוף הסתדר (אפילו ההפקה הודתה בזה עם הערת ה"שיניים"), אבל איפה ההדחה שלנו? נועם משתעמם ומשעמם (לפחות את פלח האוכלוסיה שגולשים בטנגה לא עושים לו את זה) ואנחנו רוצים לראות מישהו הולך הביתה. זה יכול להיות מישהו ראוי, מישהו רפוי, או מישהו הזוי. העיקר שמישהו ילך. על זה בנוי המשחק.

• קחו את "הישרדות סין". עשו להם השבוע טוויסט אכזרי - החליפו את שני החזקים בשני החזקים. השבט החלש בתגובה הפסיד בכוונה את האתגר כדי לדפוק את החזקים של השבט השני שהיו אצלו. לא משנה אם זה צעד חכם או לא, אבל איזה צעד מרהיב! מופת של אסטרטגיה וחשיבה קדימה. אם מישהו היה עושה את זה אצלנו - "זה לא ראוי", "זה נוגד את הערכים שלי". לכל המודחים שאומרים "הכי חשוב שנשארתי אני, ונשארתי נאמן לערכים שלי", נאמר ביחד - "פחחח". כמו שהיה אומר אורי חפץ - "תירוצים של מכוערות" (אין פלא שהאיש נהיה פרופסור בקורנל, תמיד היתה לו חשיבה אנליטית).
• יש מצב שמישהו ניגש לפרינסס ליה ועושה לה ריאליטי צ'ק לגבי מעמדה בחיים? עם כל הכבוד לאחוזה שלה באשקלון, ספק אם יש מישהי יותר שיפוטית ממנה באיזור חיוג קסאם. "גבר צריך להיות קונגו" "גבר לא צריך להכנס למטבח" "לא מבינה איך אנשים מתגעגעים לבית". איך הבת שלך מתלבשת את כן מבינה?

• נעמה היא ללא ספק הבנאדם הכי כפוי טובה שיש ביקום. למקרה ששכחת - הסיבה היחידה שזכית באתגר הקלטות מהבית הוא שדן ויתר לך. אבל, כמו שקורה לא אחת עם אנשים - אתה עושה להם טובה פעם אחת והם כבר מצפים שזו תהיה הנורמה בפעמים הבאות.
• אם יש דבר שבגללו צריך לתלות את ההפקה מהקוחונס זה הסיפור של שחר. יש פה מתמודדת שאנטי/באנטי או לא, שמסתובבת עם בטן מלאה כל המשחק. על זה שאין לה חברים, על זה שכולם מתנהגים אליה מגעיל (איך מרינה יצאה שר—-טה מהסיפור הזה?) וההפקה פספסה את כל הסיפור. אם במקום עוד מתמודד שאומר "ידעתי שאני צריך לתת את כל כולי באתגר הזה" הייתם שוזרים את הסיפור הזה לאורך העונה לא היינו פתאום מופתעים לגלות את שחר אחרי חודש. בוז.
• אז מי יעוף ביום שלישי? לא נורא אכפת לנו בשלב הזה. לנו יש לו"ז טלוויזיה סדור, ובימי שלישי אנחנו רואים הישרדות סין והמירוץ למיליון. זה שלערוץ 10 עלה השתן לראש לא ישנה את זה. אנחנו נראה את התוכנית ביום רביעי בערב.

יאללה בית"ר!

אזוי. איזה פרק מעפאן היה השבוע. באמת שמתחיל להישבר לי מהתכנית הזאת ומי אשם - נכון. ההפקה. חבר קרוב העיר לי לא מזמן שעד "הישרדות" היתה "ההפקה" מונח ברנז'אי בלבד ופתאום זה נהיה חלק מהז'רגון של כל עם ישראל "ההפקה סידרה לדן" "ההפקה דאגה למרינה לאתגר קל". כמובן, שבתור ברנז'אי ותיק הוא היה קצת עצוב שעם ישראל מטנף לו את המילים שהוא אוהב בנוכחות המיוזעת שלו, אבל אני, בתור חבר ותיק שלו, לא ממש אכפת לי כשהוא עצוב. אני רגיל.

• דבר ראשון - אי המתים. שמישהו כבר יגיע לורה (ולכל חברי סבאנה לשעבר) ויוריד להם פטיש חמש קילו על ה"ראוי" שלהם. אלוהים שבשמיים, אתם פה במחנה קיץ של הצופים? סמינר דו-קיום בגבעת חביבה? חלאס! זה המשחק, ככה משחקים אותו, אין שום שחקן רציני בהישרדות לאורך השנים שלא גנב, רימה, שיקר ומה לא. ההסבר היחיד להתנהגות המזויפת/מטורפת הזאת הוא שאתם חושבים שלצופים בבית יש איזו שהיא השפעה על תוצאות המשחק, והרי אנחנו יודעים שאין להם. רגע… הממ….
• בואו נפתח שוב את נושא הסמסים. איך שאני מבין את זה - מי שמחליט אם הזוכה ייקבע בסמסים או על ידי המושבעים זה ערוץ 10. לא 'ההפקה' ולא אף אחד אחר. עכשיו - אם זה באמת המצב ולפני שהם עזבו את האי המושבעים לא הצביעו לזוכה, אז ערוץ 10 לקח פה הימור מטורף - מצד אחד, ישראלים אוהבים סמסים וישמחו להצביע למי ש"ראוי". אין ספק גם שזה יעזור להחזיר את ההשקעה הכספית בעונה. מצד שני - זה מאוד משנה את המשחק. ברגע שצופים מעורבים, המתמודדים יהפכו להיות יותר ויותר אקסצנטרים כדי לתפוס זמן מסך, יתחילו בפרובוקציות תמוהות והמשחק יהפוך להיות הרבה פחות 'אסטרטגי' והרבה יותר 'חיינדעלעך' לילדים בני ה- 14 עם האצבע על ה- send של הפלאפון. לא בטוח שהפורמט (שהאמריקאים אוהבים לשנות מדי שנה) יחזיק כזה שינוי דרסטי.
• אם כבר מדברים - זה רק אני או שנדרשת הגבלת גיל (מצד ההורים!) קצת יותר מחמירה על הסדרה? אני מכיר ילדים בני חמש שרואים את זה (לא אצלנו בבית).
• אם נחזור לסמסים - יכול להיות שאנחנו, הגרעין הקשה שרואה כל עונה של הישרדות, היחידים שזה יפריע להם. זה פחות או יותר ההימור שערוץ 10 הולכים לקחת (כנראה)
• ובחזרה לפרק - לא יודע מה החברים בהפקה שותים, מה הם מעשנים שם, אבל אין ספק שמדובר בחומר חזק במיוחד שהופך אנשים לטפשים כמו נעליים. איך לקחתם את "הכוח הכפול" שהפך לכלי חשוב והחזרתם אותו להיות שווה שום דבר? שוב פעם "שני קולות לשני מתמודדים שונים"? מה חשבתם לעצמכם, אני לא יודע. אם הכוח הכפול היה נשאר כמו קודם, אז דן היה יכול להושיב בצד שתי בנות, ויחד עם משה, גיא וקה-פוני להעיף את ליה בשקט. במקום זה, נאלץ דן למכור את גיא לנעמרינה בשביל להציל את התחת שלו לעוד שבוע אחד. כמובן שמבחינת דן - לא היתה לו שום אופציה אחרת.
• בשבוע הבא דן יזדקק לזכות בחסינות, אחרת קה-פוני בדרך הביתה.
• היש מישהי יותר מסכנה מ"שחר"? אפילו לא פעם אחת שמעו אותה הפרק. הלב נכמר.
• זהו, רק עוד מלה על מושיק המושבע - את כל הקרדיט שצברת כמתמודד חזק ומעורר השראה, אתה מבזבז כמושבע קטנוני וטרחן. חלאס.

עבדכם הנאמן חולה, אז אין דו"ח היום. להתראות ביום ראשון.

בוקר טוב לכל המתעמלים והמתעמלות. שחר חדש על שבט טאיינו - שחר בלי חצי מהצמד ורליה. שחר, שלפחות מבחינה אסטתית גברית אגוצנטרית (כן, אתם) הוא הרבה פחות משמח. מצד אחד - בין לשטוף את העינים בורה ורגליה הארוכות לבין עידן ותלתלי הערווה שהוא מגדל על החזה - עדיף ורה. מצד שני דן - האסטרטג היחידי במשחק (חוץ ממושון) זיהה ובצדק שלקה-פוני (בעברית: הפוני שלי) יש את אותו חוט שדרה כמו של הנחש שהם כרסמו לארוחת הבוקר.

• דבר ראשון - האתגר בין נועם למושיק. יש לאמר שמושיק נראה שם די אומלל (קצת כאילו לא כל כך בא לו להמשיך עם הסיפור הזה). לתדהמתנו גילינו שמי שהכי חשוב למושיק זה הילדים והאשה שלו (באמת?!), אבל מצד שני העברנו פרק שלם בלי שהוא יזכיר את הבת שלו בחיוך תמוה. הדרך שבה הוא סיים את האתגר היתה מעוררת כבוד ושווה להשוות אותה למה שהיו עידן וגיא עושים, בתור הסלף-פרוקליימד נושאי המורשת.
• קצת על סיפור הנחש - הבנו. הרגתם נחש. סחתיין עליכם. למה אתם צריכים לדבר על זה במשך שעות על גבי שעות על גבי שעות? דיבורים כמו חול ויש נחש לאכול.
• נגמרו כל הדיבורים מגיעים למעשים. קה-פוני עסוק כל כך הרבה בלהכנס לתחת של דן מנו שכל פעם שדן פתח את הפה היה אפשר לראות את הראש של עידן מציץ לו מאחורי השקדים. שלא יובן לא נכון - אין לנו בעיה עם חנפנים, זו טקטיקה לגיטימית לחלוטין במשחק הזה. הבעיה שלנו היא עם אנשים שמדברים על עצמם בגוף שלישי ויותר מהכל סובלים משגעון גדלות מעורר פלצות - "דן מנו ראה דרך כל המסכות וזיהה את עידן קפון בתור אסטרטג" (קה-פוני, שם, שם). נו באמת. מושון ראה דרך כל המסכות וזיהה את עידן קפון כמישהו שמדבר על עצמו הרבה יותר ממה שאחרים מדברים עליו.
• מגיעים לאתגר הכוח הכפול. דן זוכה. צריך להבין - כל המלכלכים על זה שההפקה עוזרת ל"מנו תחמנות" שוכחים שדן פשוט מנצח אתגרים אחד אחרי השני. חסינות, פרס וכוח כפול. אין מה לעשות והוא פשוט מתמודד חזק.
• אחר אתגר הכוח הכפול, בעוד קה-פוני מתכבל לו בנעימות עמוק בתוך המעי הדק של דן, ממשיכות ורה וליה לעשות שטויות. הייתם מצפים משתי בחורות משכילות (אדריכלית ומנהלת שיווק. בכל זאת) שלא יהיו כל כך טפשות אבל באמת שהן עושות כל מה שהן יכולות בשביל שידיחו אותן. הרי מספיק שליה היתה עושה לדן קצת חיינדעלאך והיא כבר היתה מתקדמת בחיים. דן מחפש שותפים ליום (שיבוא, לא לדאוג) בו נעמרינה יתהפכו עליו יחד עם יעל. אבל לא - ליה מוכרחה להמשיך ולחנך את דן. כזה אוטיזם רגשי לא ראינו מאז, ובכן, מושיק.
• וכאן הסיפור האמיתי של הפרק. מושיק חוזר לחבר המושבעים. שזה לא כזה מפתיע, בדרך כלל קצת אחרי האיחוד מביאים את המושבעים. אבל הניסוח של חפרני היה קצת מטריד - "המושבעים יקבעו מי יעלה לגמר". הלו? זה רדיו?! בהישרדות המושבעים קובעים מי יזכה. העליה לגמר נקבעת באתגרים. אם המושבעים כאן יקבעו מי יעלה, אז מה יקבע מי יזכה? רמז - מתחיל בס' ונגמר בניצנים. אם זה באמת מה שהולך לקרות, אז תגידו עכשיו ונפסיק לראות. באמת. לא סחבנו אותכם על הגב עד עכשיו בשביל עוד מפגן sms-ים אה-לה צביקה הדר.
• לא היה פריוויו לשבוע הבא או שפספסנו?

הפי ולנטיינז דיי! במיוחד לעידן שהגעגועים למושיק גורמים לו לעמוד לבד ולהתייפח מתחת לזרם המים השוצף כמו אחרונת סצינות הבחורה המתייפחת במקלחת.

ציון מקס: 2-2.5

•  חברים, אין דרך יפה להגיד את זה, אבל סבאנה מורכת מאוסף של מוגבלים רגשית, נעדרי כל חוש הומור, פרנואידים ומתגעגעים בצורה פתטית למנהיג שכבר לא יחזור. בקיצור - אשכנזים.
• בג'בארו לעומת זאת - צהלה ושמחה. סשן הצחוקים של נעמה ומרינה על "ראוי / לא ראוי" היה מצחיק במיוחד. כמעט מצחיק כמו אוסף תמונות התועבה של מרינה שהגיעו לידי הבלוג (דפדפו, דפדפו למטה)
• שימו לב - משימת הדגים (או יותר נכון הפרס שלה) היה טריק קלאסי של "הישרדות". נותנים משימת פרס ממש שווה, אומרים למנצח לבחור מי הולך איתו/איתה ואז שולחים אותם למקום מרוחק לחגוג. זה משיג שתי מטרות - מצד אחד זה גורם לאלו שלא נבחרו להתמרמר (במיוחד אם המנצח היה בברית שלהם) ומצד שני זה מאפשר למנצח ואלו שאתו לכרות בריתות/לתכנן וכו'. בשביל שזה באמת יעבוד צריכים לקרות שני דברים - הפרס צריך להיות שווה, והחבורה צריכה להתרחק. אבל פה זה הישרדות ישראל, אז המנצחים הרחיקו עד מאחורי העץ.
• למרות זאת - הפרצוף של יעל כשהיא אכלה אורז היה שווה הרבה.
• ביום שבת - האריה הזקן נגד העגל הצעיר. מצד אחד - מושיק כבר ניצח פעם אחת. מצד שני - נראה שמה זה בא לו כבר להתחפף הביתה.
• לגיא יש חסינות (מי אמר שהוא לא יכול לזכות בכלום?) ועכשיו נשאלת השאלה - מה יהיה בשבת? איזה סוג של אתגר כוח כפול? איכשהוא החסינות הפכה לקצת פחות חשובה, לפחות עד שהמסגרות של השבטים יישברו.