Bitterness Inc

• הו, הו, הו. ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה. עומר הלך, הלך הלך. ועוד למי, לויקה הנעלולית. זה הזמן לומר שאני הזהרתי וחזור וזהרתי את כל מי שרצה לשמוע. אתגרי אוכל הם מסורתית ב"הישרדות" אתגרים מאוד טריקיים לצפייה. אתה יכול ללכת למכון כושר שמונה פעמים ביום, לקחת קורס דיג בצלצל וקורס חץ מקשת (אהלן יואב!) ומה לא. אתה לא יכול לשלוט ברפלקס ההקאה שלך. בשביל זה קוראים לו "רפלקס". צריך לאמר שאפו גדול לויקה, ואין ספק שהמפגש בינה ובין מאור הגולה סיון אמור להיות טעון. כמו שאומרים - איך נפלו גיבורים? הם זלזלו.

(המשך…)

• "הישרדות" סבבה, אבל חלאס עם לשנות ימים. תבחרו יום (אחד!) ותעמדו בו. אם אפשר שמישהו כבר יזרוק את עו"ד דן התחמן לבור עם כרישים, ויאפשר לנו קצת יותר זמן עם ויקה ("היא גם לומדת משפטים") אנחנו נשמח.
• איזה יופי שיר הפרומו של "ארץ נהדרת". באמת. אבל לא יכולתם להשקיע באיזה מישהו שגם יודע עברית בשביל לעשות את הכתוביות? "שייחרת להם בזכרון"?!
• "נשות קבע" התחילה כמו סדרה סבירה ויותר מהר ממה שאתם מסוגלים להגיד "וואט דה הל?" הפכה לתשדיר שירות של דובר צה"ל (רק האמריקאי)
• בזמן הפנוי המועט שיש לי אני רואה את העונה הראשונה של הסמויה. אם יצא ובטעות לא ראיתם - רוצו. איזו יצירת מופת. ולו רק בגלל הסצינה הבאה:

• שבת שלום.

לפעמים האינטרנט הזאתי מובילה אותך למקומות שלא דמיינת. בנסיון להגיע לאנשהו, נפלתי על האתר הבא. לכאורה, עוד עסק קטן שמייצר תוכנות כבר לא מעט שנים (לפחות בתעשייה שלנו) וסחתיין עליהם, שיהיה להם (לו) לבריאות. עם זאת, כשהסתכלתי על מפרט המוצרים שלהם (כן, אני מנסה להתחמק מהמשימות שלי על ידי כל הסחה אפשרית), לא יכולתי שלא לשים לב למוצר האחרון ברשימה:

כן, חברים, רק היום! רק אצל מוטי! אתר בית מגניב! ולא סתם מגניב, אלא שימושי! שמכיל למעלה מ- 100 קישורים! ולמי שירכוש היום את תזרימית (כן, יש דבר כזה) ניתן גם כמה אייקונים! ואפילו נכתוב "Under construction", כמו באתרים אמיתיים!

עכשיו, כמובן שלחצתי על הלינק. אמא אמרה לי לא ללחוץ על לינקים של אנשים זרים, אולי יתחבא שם נפתלי המניאק, אבל לחצתי. לא שיקרו שם החברים - יש 130(!) לינקים בדף.

מי אמר שמשעמם בהיי-טק?

אודי היה הראשון שטבע את הביטוי. לאט לאט, אבל בהתמדה התפרקה החבורה שלנו מ- BY122 וכל אחד פנה לדרכו. אודי תמיד היה זה עם החוש הדרמטי מבין שלושתנו (למרות שכנראה אנחנו שלושה גברים שעונים להגדרה של דרמה-קווין) והוא זה שאמר שמדובר ב- the end of an epoch. אז זה הצחיק אותי, היום אני מרגיש קצת ככה. ביום חמישי היה פרק הסיום של העונה הראשונה של "מלכוד 24". הלכתי עם דקלה לאולפן, ישבנו למעלה במרפסת וחשתי "רגשות מעורבים" (כמו בלאפה, רק בלי הצרבת). מצד אחד - היה מדהים. איכות של הפקה שחבל על הזמן, תסריט עם אינסוף הברקות, דחקות וכתיבה שעם כל הכבוד - אין כמעט באף תכנית הומור בארץ. מצד שני - החלק שלי בזה היה מינימלי (מאוד). בשבועות האחרונים התרומה שלי ל"מלכוד" ירדה פלאים. קצת הייתי בחו"ל, אבל בעיקר נאלצתי (נאלצנו) להתמודד עם המציאות המכוערת - יש מגבלה לעבודה מרוחקת בעולם הזה. זה לא משנה כמה שעות תשב בבית, או כמה שעות תעשה בישיבות ליליות דחוסות עשן ועוף בלימון מהג'ירף, עדיין רוב העבודה נעשות ב Office Hours, ב- Office, עם האנשים שמגיעים לעבודה הזאת כל יום. הקונספט של כותב פרילנס שיושב מרחוק ועושה דברים לא כל כך מחזיק מים. האם אפשר היה לשפר את הסיפור הזה עם קצת יותר מאמץ? כן, אבל לא משמעותית. בסוף היום, התסריט נקבע בישיבות ההקראה ולא מהלפטופ של הכותבים בלילות.

התקופה של לעבוד על "מלכוד" היתה בשבילי תקופה מדהימה, למדתי בה המון על כתיבה - גם על כתיבה מרחוק וגם על מה זה אומר לכתוב לטאלנט (ולהתפלל שהוא לא ידפוק את הפאנץ'). בתור טכנולוג (בין השאר), חשבתי שאוסף כלי ה- collaboration ההולכים ומשתפרים (כמעט כל התסריטים של "מלכוד" נמצאים ב- google docs) יפתרו את הבעיות האינהרנטיות בתהליך, אבל גם לדברים האלו יש מגבלות. בקרוב תתחיל העבודה על העונה החדשה. אני עדיין לא יודע אם ואיך אני אשתלב בה. אבל עזבו אתכם משטויות - אם עוד לא ראיתם את פרק הסיום, תחפשו את השידור החוזר -  מלכוד 24 המחזמר

Technorati tags: מלכוד 24, Google Docs. collaboration

לכל מי שלא בחבר'ה (כן, יש חבר'ה. מה, לא ידעתם? כנראה שאתם לא שם), היה אתמול את כנס Refresh'07 של IDC בסימנטק תל-אביב. הכנס הוקדש ל- New Media והיו לא (כמו מפתיע), כמה חלקים טובים, חלק אחד מצוין וחלק אחד מרגיז אש.

(המשך…)

כמו בכל שנה (או חצי שנה?) יוצא דו"ח מבקר המדינה ואזרחי ישראל ממהרים לצרוך את הגרסא המעובדת שלו (בחסות סוכני החברות שלכם - ערוץ 1, 2 ו-10, וכמובן העיתונים היומיים) תוך צקצוק שפתיים שמשמעותו היא - "כן, כולם גנבים, אבל מה אפשר לעשות?". ואללה צודקים. באמת אי אפשר לעשות כלום, אבל מה שכן אפשר לעשות - זה לצרוך את המידע שלכם גולמי. בלי שאנשים ילעסו לכם אותו

איך עושים את זה? הכי פשוט שבעולם. הולכים לאתר של מבקר המדינה (יופי של אתר) - http://www.mevaker.gov.il, ומתחילים לקרוא. אמנם, בלי ניקוד, אבל עדיין מרתק. רוצים דוגמא? בבקשה.
אחד הדברים המעניינים שמופיעים באתר זה רשימת התורמים למועמדים לפריימריז בליכוד ובעבודה. כידוע, חייבים לדווח על כל תרומה, ויש מגבלה לסך כל התרומות. מי מפקח על זה? שאלה טובה. הנתונים שמופיעים באתר מסויגים תחת המשפט:"הנתונים המוצגים בטבלה זו דווחו על ידי המועמד ובאחריותו והם מופיעים כמות שהם, מבלי שעובדו על ידי משרד מבקר המדינה."< נפלא. פשוט נפלא. כי אז, ברגע שמתחילים להסתכל, מגלים שהרשימות האלו הן חרטא ברטא. למשל - אחת התורמות של בנימין נתניהו היא "וולרי t, ניו יורק" (19,251 ש"ח). לעומת אחד התורמים של אהוד ברק - "ח. Kadisha" מקליפורניה (38,230 ש"ח). ח. קדישא. דווקא מצחיק. אל תתפלאו אם ברשימות של הבחירות הבאות תראו את "I.P.Freely".

שני המופרעים שגרים לי בבית (ומתעקשים שאני אבא שלהם, משום מה) עדיין בגיל שהם מאוד אוהבים לרקוד בלי שום מודעות עצמית למה יש למישהו להגיד על זה. לכן, אחד הדברים היותר כיפיים שאפשר לעשות איתם זה לשים מוזיקה ברקע ולראות אותם קופצים ומבסוטים. לפעמים אנחנו שמים דיסק עם שירי ילדים ולפעמים אנחנו פותחים את "Music Select" של יס, ובוחרים את ערוץ "ילדודס". זול, מהיר, ולא מאפשר למופרעים להתחיל לשרוט את אוסף הדיסקים של אבא שלהם (כן, זה יורד לכם מדמי הכיס!)
השבוע עשיתי את זה, ופתאום בקעה מהטלוויזיה המנגינה של Mamma Mia של אבבא. הבטתי בתימהון ואז ראיתי על המסך שמדובר בדיסק בשם "פעוטות שומעים אבבא (2006)". שהעיקרון שלו הוא - בואו ניקח את השירים של אבבא, ננגן אותם עם אורגנית (זולה) ונעשה כמה ג'ובות. מדובר בזוועת עולם וזה הזמן להסתער על חנויות הדיסקים ולשרוף את כל העותקים של זה. גם "בייבי באך" יכול להיכנס לאותה קטיגוריה, יחד עם "בייבי מוצרט", "בייבי שופן" וכן, גם הקונספט הבאמת תמוה של "בייבי איינשטיין" (בטרק הראשון יש דינוזאור מפרווה שמסביר את תורת היחסות הפרטית)

קצת עדכונים מוניציפליים:

1. אך לא מזמן כתבתי על מכת הטרקטורונים התוקפת את השכונה. בשבוע שעבר במקומון היתה כתבה על כך שהיו תלונות למשטרה בנושא והיא מגבירה את האכיפה. אמנם - ראינו הרבה ניידות מסתובבות כאן, אבל הן סתם עובדות קשה. מספיק לשים אחת סמויה בכיכר של רחוב המוביל כל שישי בצהריים, והופ! תתפסו את רוכבי הטרקטורון השובבים.
2. אחד הדברים היותר יפים בפארק כפר-סבא החדש הנה הבריכה האקולוגית. מעבר לעובדה שהיא יפה לאללה, עם הדגים, השפיריות וכל הטבע הכל כך זני הזה, היא ניסוי מרתק באנתרופולוגיה. הבריכה מבוססת על משק אוטרקי - לא צריך לתת לה אוכל, ואם לא יתערבו לה יותר מדי, יש שם מעגל סגור שמזין את עצמו. כמובן שהדבר העיקרי שיכול להפר את איזון המשקל הזה הוא אנשים וליתר דיוק - אוכל של אנשים. לכן, זוגתי ואני מאוד מתעניינים לראות כמה זמן הבריכה תחזיק לפני שבני האדם יבואו ויחליטו לראות אם הדגים אוכלים במבה. איכשהוא לא הופתענו לשמוע שדווקא הבריכה הזאת נבחרה כמקום האידיאלי למה? נכון. לקיים מצוות "תשליך". פשוט נפלא.

ועכשיו לדברים לגמרי לא מוניצפליים. בתקופה הקצרה שאני מריץ את הבלוג הזה, הוא סבל מפיצול אישיות לא קטן. מעבר לעובדה שזה בלוג של מישהו שהוא גם אוהד בית"ר וגם אשכנזי-שמאלני מניאק, זה בלוג שלא החליט אם הוא בלוג אישי או בלוג מקצועי. מעניינים אותי שני הדברים וההחלטה אם לפרסם פוסט על המשמעות של העסקה בין אדובי ל- BEA לצד עדכון על מצב הטרקטורונים ב"הדרים" היא בעייתית. לכאורה, הפתרון הקל היה לפתוח בלוג מקצועי (העובדה שיש לי שני מקצועות גם לא עזרה), אבל כל הנושא של פרובלוגינג הוא בעייתי מאוד כאשר אתה עובד של ארגון. יש לא מעט ארגונים שעדיין לא יודעים איך לאכול את הקונספט של עובדים שכותבים בלוגים, ולא בהכרח אומרים דברים טובים על החברה. אז ניסיתי לברר עם הבוס החדש האם אני אפוטר מיידית ברגע שאני אתחיל לפרסים בלוג והוא מאוד בעניין דווקא (הוא לא קורא עברית, אז אין כאן חשש לחנופה, שביעית ומעשר). והקמתי את הבלוג החדש. כשאני אומר הקמתי זה נשמע כמו הרבה עבודה - זה לא. כמה שעות והסיפור היה באוויר (איזה כיף זה וורדפרס). הבעיה היתה להחליט מה נשאר פה ומה הולך לשם. הכלל (כרגע) אומר - מה שבעברית נשאר פה, מה שבאנגלית הולך לשם. הרחבות, שינויים - בהמשך.

זהו. הכתובת של הבלוג החדש - www.aboutui.com. אני אחטא לפעמים בקצת קרוס-פוסטינג. מצטער.

Technorati tags: Kfar-saba, probloging, UI

התחזוקה המיוחלת של הבלוג הגיעה. ביום-יומיים הקרובים צפו לשיבושים, עניינים וכאלו.

1. דודי, אחד מחברי הצוות שלי בעבודה, הצליח למעוך לעצמו את היד בצורה לא מצחיקה בכלל על ידי שילוב של רמפת חנייה למכוניות, מכונית וטפשות טרמינלית, מה שכמובן הזכיר לי את פרסי דרווין. למי שלא מכיר, מדובר בפרסים המוענקים מדי שנה לאנשים שבמותם השביחו את מאגר הגנים של הגזע האנושי. זה אתר וותיק וותיק, אבל משמח לראות שעדיין יש שם פעילות ופרסים גם ל- 2007.
2. בלי קשר - יש מעט דברים יותר מעצבנים מחבורת בני התשחורת שגרים ברחוב שלידי. חמושים בטרקטורונים הם מבלים כל שישי אחה"צ ברייסים הלוך חזור ברחבי השכונה. מצד שני - לא הכל שחור. הם עושים את זה בלי קסדות.
3. ואיפה המשטרה? המשטרה מבלה את הזמן הזה בלתת לאנשים דו"חות על מהירות בכביש 531. למה? כי זה קל לאללה. 750 ש"ח למכה, בלי להתאמץ. כביש חדש, רחב ולרוב לא עמוס, בלי לשים לב מגיעים שם ל- 130 קמ"ש. כמובן, שאם השוטר עוצר אשה + שני ילדים באוטו, הוא לא יבוא אליהם, הוא יצעק לה שתצא מהאוטו ותבוא אליו. הגיוני אש.
4. מצד שני - יש שוטר ברעננה שכבר שבוע עושה עבודת קודש. כל בוקר הוא עומד ליד אחד בתי הספר בעיר (לא אגיד איזה) ותופס מניאקים שלא עוצרים באדום ליד בית הספר. אני לא חובב גדול של המשטרה, אבל כל הכבוד.
5. ואחרון - היום מתחיל תפקיד חדש. בקרוב, אי"ה, יהיה גם פוסט ההשקה של הבלוג החדש ואז גם נתפנה לעשות פייס-ליפט לבלוג הזה.