דצמ' 12 2007

מוד צוללת

מאת: יריב צור בשעה 12:20 נושאים: עבודה, פרודוקטיביות

כקשיש שגדל על ברכי טרמינלים ירקרקים של  IBM מיינפרים (x3270 היה המשופר, כי היו בו צבעים! ואו!) וכסובל תמידי מ- ADD, יש לי שתי דרכים ושתי דרכים בלבד להתרכז מספיק על מנת לסיים משימה - האחת היא להיות ממש, אבל ממש קרוב לדדליין והשנייה היא מוד צוללת.

היתרון בשיטה הראשונה, זה שהיא תמיד עובדת. מצד שני - זו דרך די מחורבנת להעביר את החיים שלך, בלחץ תמידי ותוך תחושה מתמדת שיש לך בלוק של חמישים קילו על הלב/סרעפת/לבלב (כל אחד ואיפה שממוקמת לו בלוטת האשמה הפולנית). הדרך השנייה, קצת יותר מורכבת, לא תמיד מצליחה, אבל אם כן, הו, איזה אושר.

"מוד צוללת" מבוסס על בידוד הגירויים במידת האפשר. זאת אומרת - לכבות את האור, לסגור את הדלת, לנתק את הטלפון ולשבת מול מסך חשוך ככל האפשר כשרק האותיות זורחות מולכם. המהדרין מוסיפים אוזניות עם מוזיקה קלאסית או טראנס "נצחונות" (כן, כן, אני יודע). לא משנה מה - זו צריכה להיות מוזיקה חזקה ובלי מילים. כי כשיש מילים - מקשיבים להן ומאבדים את הריכוז. השילוב של כל האמצעים האלו יחד עם קרבה מסוימת לדד-ליין (אי אפשר לגמרי בלי לחץ, נכון?) מאפשרים לעבדכם הנאמן למצוא מזור ולהצליח סוף סוף להתרכז.
אחרת - אללה יסתור. טלוויזיה דלוקה, gmail פתוח, facebook מבעבע, google talk מהבהב, טלפונים, אוכל, אלכוהול, הכל - רק לא לסיים את מה שצריך.

אחד הדברים הראשונים שהייתי עושה אחרי שהייתי מתקין סביבת פיתוח חדשה (לא משנה אם זה Visual Studio או TextPad) זה לשנות את הצבעים ככה שהרקע שחור והטקסט ירוק זרחני. מה לעשות. כמו שאמר כבר מ. אריאל (הי"ד): "מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה". ואם לא הייתי כל כך עצלן, מזמן הייתי מצטרף לאסכולת ה"מאבד התמלילים האחרון שהיה שווה משהו היה vi, ויחד עם pine בשביל אי-מיילים ו- Lynx בשביל גלישה באינטרנט, החיים יפים". אבל אני עצלן, אז אני לא.

darkroom

אבל עכשיו, סוף סוף, מצא ידידי הטוב הר דוקטור הופמן את מעבד התמלילים המושלם - בלי שום כפתורים, שום סרגלים, רק מסך שחור ואותיות ירוקות. אתם פשוט לא מאמינים כמה מהר הטקסט זורם כשעובדים עם הדבר הזה. הוא עושה עברית, הוא עושה אנגלית, הוא עושה אנגלית וזהו. לא צריך יותר מזה. לתוכנה קוראים Dark Room, והיא גרסת הווינדוס של Writeroom שנכתב ל- Mac OS X. תנסו. באמונה. זה הדבר הכי משפר פרודוקטיביות שתמצאו בחמש שנים הקרובות (זה וריטאלין).

9 תגובות לפוסט “מוד צוללת”

  1. ירוןבתאריך 12 דצמ' 2007 בשעה 16:22

    גאוני.

  2. פולבתאריך 12 דצמ' 2007 בשעה 20:46

    וואלה, אני כמוך בדיוק, חוץ מזה שלאחרונה "חזרתי" ל VI (שעזבתי בשנת 1983).
    היו איזה שבועיים מגומגמים אבל בסך-הכל גיליתי שכמו לרכב על אופניים, האצבעות זוכרות.
    חוץ מקוד, אני כותב בו גם מסמכי טקסט והחיים יפים.

  3. אודיבתאריך 13 דצמ' 2007 בשעה 0:36

    חבל שהוא מכסה רק מסך אחד.

  4. יריב צורבתאריך 13 דצמ' 2007 בשעה 10:03

    אי אפשר להריץ שני instances, אחד בכל מסך?

  5. אודיבתאריך 18 דצמ' 2007 בשעה 0:09

    ואללה, צודק.

    אבל זה לא חוטא לכל המטרה - להמנע מהסחות דעת?

  6. יריב צורבתאריך 18 דצמ' 2007 בשעה 0:14

    אי אפשר הכל בחיים. דרך אגב - יש ל- Minnesota Public Radio תחנת מוזיקה קלאסית מעולה שעושה סטרימינג. הולך יופי עם Dark Room.

  7. emacs.Net » Bitterness Incבתאריך 03 ינו' 2008 בשעה 2:10

    [...] הדיון שלנו על כלי עריכת טקסט של גברים, מייקרוסופט סוף סוף הבינו במה צריך להשקיע - emacs.Net. ועל [...]

  8. אורןבתאריך 03 ינו' 2008 בשעה 9:57

    לEMACS קסם מיוחד ואני עובד איתו בשמחה וששון (טוב, עד שגיליתי שלאקליפס יש תוסף שמאפשר יופי של עבודה בפייתון) אבל את הVI מעולם לא סבלתי ואני פשוט לא מבין איך אפשר לעבוד איתו. לא מבין.

    כן ומוד הצוללת או הדד-ליין שניהם (ורק הם) עובדים אצלי יופי. רק שהצוללת דולפת בד"כ.

  9. יריב צורבתאריך 03 ינו' 2008 בשעה 10:58

    דולפת דולפת.
    פשוט זוועות לכתוב מסמכים. למה לא הלכתי לעבוד בבניין.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות