ראשון 30 דצמ'
2007
מאת יריב צור, תחת הנושאים טלוויזיה
[5] תגובות
אמרו את זה לפניי, אבל זה הזמן להגיד את זה שוב. מדידות הרייטינג של הטלוויזיה שוות לתחת. אני עוד לא יודע מה נתוני הרייטינג של אתמול, וכמה אחוזים רשמה הנוכלות של דן התחמן בשבט ג'בארו, אבל לפי כל קנה מידה אובייקטיבי (להלן: לדעתי), "הישרדות" היא שוס בעוד ש"נולד לרקוד 45" משעממת את השועלים.
חמישי 27 דצמ'
2007
מאת יריב צור, תחת הנושאים טלוויזיה, כללי
[5] תגובות
שני 17 דצמ'
2007
מאת יריב צור, תחת הנושאים כללי
[2] תגובות
לפעמים האינטרנט הזאתי מובילה אותך למקומות שלא דמיינת. בנסיון להגיע לאנשהו, נפלתי על האתר הבא. לכאורה, עוד עסק קטן שמייצר תוכנות כבר לא מעט שנים (לפחות בתעשייה שלנו) וסחתיין עליהם, שיהיה להם (לו) לבריאות. עם זאת, כשהסתכלתי על מפרט המוצרים שלהם (כן, אני מנסה להתחמק מהמשימות שלי על ידי כל הסחה אפשרית), לא יכולתי שלא לשים לב למוצר האחרון ברשימה:
כן, חברים, רק היום! רק אצל מוטי! אתר בית מגניב! ולא סתם מגניב, אלא שימושי! שמכיל למעלה מ- 100 קישורים! ולמי שירכוש היום את תזרימית (כן, יש דבר כזה) ניתן גם כמה אייקונים! ואפילו נכתוב "Under construction", כמו באתרים אמיתיים!
עכשיו, כמובן שלחצתי על הלינק. אמא אמרה לי לא ללחוץ על לינקים של אנשים זרים, אולי יתחבא שם נפתלי המניאק, אבל לחצתי. לא שיקרו שם החברים - יש 130(!) לינקים בדף.
מי אמר שמשעמם בהיי-טק?
רביעי 12 דצמ'
2007
מאת יריב צור, תחת הנושאים עבודה, פרודוקטיביות
[9] תגובות
כקשיש שגדל על ברכי טרמינלים ירקרקים של IBM מיינפרים (x3270 היה המשופר, כי היו בו צבעים! ואו!) וכסובל תמידי מ- ADD, יש לי שתי דרכים ושתי דרכים בלבד להתרכז מספיק על מנת לסיים משימה - האחת היא להיות ממש, אבל ממש קרוב לדדליין והשנייה היא מוד צוללת.
שני 10 דצמ'
2007
מאת יריב צור, תחת הנושאים עבודה
[8] תגובות
בעוונותיי, יוצא לי לחלוק לא מעט ישיבות טרנס אטלנטיות, בינלאומיות ופאן-גלקטיות. יש כמה דברים שאפשר לסמוך עליהם תמיד:
ראשון 2 דצמ'
2007
מאת יריב צור, תחת הנושאים כללי
אין תגובות
אודי היה הראשון שטבע את הביטוי. לאט לאט, אבל בהתמדה התפרקה החבורה שלנו מ- BY122 וכל אחד פנה לדרכו. אודי תמיד היה זה עם החוש הדרמטי מבין שלושתנו (למרות שכנראה אנחנו שלושה גברים שעונים להגדרה של דרמה-קווין) והוא זה שאמר שמדובר ב- the end of an epoch. אז זה הצחיק אותי, היום אני מרגיש קצת ככה. ביום חמישי היה פרק הסיום של העונה הראשונה של "מלכוד 24". הלכתי עם דקלה לאולפן, ישבנו למעלה במרפסת וחשתי "רגשות מעורבים" (כמו בלאפה, רק בלי הצרבת). מצד אחד - היה מדהים. איכות של הפקה שחבל על הזמן, תסריט עם אינסוף הברקות, דחקות וכתיבה שעם כל הכבוד - אין כמעט באף תכנית הומור בארץ. מצד שני - החלק שלי בזה היה מינימלי (מאוד). בשבועות האחרונים התרומה שלי ל"מלכוד" ירדה פלאים. קצת הייתי בחו"ל, אבל בעיקר נאלצתי (נאלצנו) להתמודד עם המציאות המכוערת - יש מגבלה לעבודה מרוחקת בעולם הזה. זה לא משנה כמה שעות תשב בבית, או כמה שעות תעשה בישיבות ליליות דחוסות עשן ועוף בלימון מהג'ירף, עדיין רוב העבודה נעשות ב Office Hours, ב- Office, עם האנשים שמגיעים לעבודה הזאת כל יום. הקונספט של כותב פרילנס שיושב מרחוק ועושה דברים לא כל כך מחזיק מים. האם אפשר היה לשפר את הסיפור הזה עם קצת יותר מאמץ? כן, אבל לא משמעותית. בסוף היום, התסריט נקבע בישיבות ההקראה ולא מהלפטופ של הכותבים בלילות.
התקופה של לעבוד על "מלכוד" היתה בשבילי תקופה מדהימה, למדתי בה המון על כתיבה - גם על כתיבה מרחוק וגם על מה זה אומר לכתוב לטאלנט (ולהתפלל שהוא לא ידפוק את הפאנץ'). בתור טכנולוג (בין השאר), חשבתי שאוסף כלי ה- collaboration ההולכים ומשתפרים (כמעט כל התסריטים של "מלכוד" נמצאים ב- google docs) יפתרו את הבעיות האינהרנטיות בתהליך, אבל גם לדברים האלו יש מגבלות. בקרוב תתחיל העבודה על העונה החדשה. אני עדיין לא יודע אם ואיך אני אשתלב בה. אבל עזבו אתכם משטויות - אם עוד לא ראיתם את פרק הסיום, תחפשו את השידור החוזר - מלכוד 24 המחזמר
Technorati tags: מלכוד 24, Google Docs. collaboration