אוג' 29 2007
משקפי המלך החדשים
קצת הצטברו לי כמה דברים, אז לא לפי סדר כלשהו:
1. הרבה זמן לא כתבתי, בעיקר בגלל שאני עובד על בלוג חדש. משהו שהוא יותר קשור לעבודה ולדברים שאני מתעסק אתם לפרנסתי (ולא, לכתוב טקסטים לגילרמן זו לא פרנסה. זה סוג של מזוכיזם). ברגע שיהיה אישור מהדרגים שלמעלה - נפרסם את הלינק.
2. בטח שמתם לב לרד, ממופע שנות השבעים בתפקיד אורח חביב במיוחד ב"האוס"
3. עמרי קיבל היום משקפיים. יש לי עוד כמה שנים עד שהוא יקרא את זה, אז אין לי בעיה להגיד שזה אחד הימים הכי עצובים בחיים שלי/שלנו. דניאל, האופטומטריסט המדהים אמר וצדק - רוב הבעיה עם משקפיים בגיל הזה הוא שההורים צריכים להחליף דיסקט. אתה כל כך רוצה שהילד שלך יהיה מושלם, שיהיה לו כל מה שהוא רוצה, שיהיה מאושר, ואז פתאום אתה חייב לשים לו משקפיים. בתור מישהו שגדל עם משקפיים, אני יכול כבר להניח שאין מה לרוץ לרשום אותו לבית הספר לכדורגל של הפועל כפר-סבא. איך שהוא, ברגע שרואים אותו עם משקפיים, כמות הסטריאוטיפים והנחות שאנשים מעמיסים על ילד כזה קטן היא עצומה.
אני לא יודע כמה זה ינחם אותך, אבל היום לרבים מהילדים, כבר בגן, יש משקפיים, הרבה יותר מכמה שהיו כשאנחנו היינו ילדים. ומאלו שאין להם, יש הרבה לא פחות שזקוקים לכך אבל ההורים שלהם לא שמים לזה לב.
כהורה לילד חבוש משקפיים מזה שנתיים.
תודה חפיטוס…
ברור לי שמבחינה רציונלית - לא קרה שום אסון. כשאשתי קראה את הפוסט היא הורידה לי לטמה ואמרה: "שאלו יהיו הימים הכי עצובים שלך בחיים". והיא כנראה צודקת. אבל - רציונל לחוד, ובעסה בלמטה של הבטן - לחוד.
כולה משקפים.
הילד יכול היה למשל להיות אוהד של בני סכנין
או למשל להצביע ש"ס.
יש דברים גרועים יותר.
חוץ מזה, יש לזה את ה GEEK SHICK
אני עדיין בשוק מזה שאתה יודע מה זה "בני סכנין". השנים עשו לך טוב.
בחיאת .
שאני לא אכיר את קבוצת הפאר של בני דודך הישמעאלים ימח שמם
RESPECT