אוג' 02 2007
Work Hard, Code Fast, Retire Young
עוד אין תאריך סופי, אבל בטווח של משהו כמו חודש מהיום, אני הולך להפסיק לכתוב קוד.
ב- 12 לאוגוסט, 1990 התייצבתי בבית-גולדמינץ, אי שם באיזור נתניה צפון לתחילת הקורס הטרום-צבאי של יחידת המודיעין בה העברתי את רוב השירות הצבאי שלי (רמז: שם שמתחרז עם גרביים). פחות או יותר באותו היום (או יום אחר-כך) הפכתי למתכנת אמיתי. זה מה שאני עושה מאז, כבר 17(!) שנים, ועוד קצת, רק נגמור חפיפה – זה ייגמר.
לכאורה, הייתי יכול להתחיל לספור מבר-המצווה שלי. חמוש בכל הכסף שקיבלתי הלכתי עם ההורים שלי לשקם (אז עוד לא קראו לו "שקם אלקטריק", זה סתם היה "שקם") וקנינו Commodore 64. לא לקח הרבה זמן וקניתי את ספר האסמבלר הראשון שלי (אסמבלר של קומודור 64 זה דבר מגניב לאללה) ועם קצת ידע בבייסיק (קייטנת מחשבים במרכז גולן) כתבתי את משחק המחשב הראשון (והאחרון) שלי – גרסא מבוססת ASCII לאינספקטור גאדג'ט (אתם הילדים מכירים אותו בתור חושחש הבלש, רחמנא לצלן). אני לא זוכר הרבה מהילדות שלי, אבל אני זוכר את הריח ותחושת המזגן של כיתת המחשבים בקייטנה, עם מחשבי ה- AppleII (כן, היה לי תיק "מייק", סנדלים ומשקפיים מרובעים גדולים).
אבל למרות כל אלו, למרות הגלישות הראשונות באינטרנט ב- Lynx (טרם המצאת המוזאיק והנטסקייפ) אין ספק שההתחלה האמיתית היתה בצבא. שעות על גבי שעות, לילות על גבי לילות, מול מסכים ירקרקים של Mainframe. חמש וחצי פאקינג שנים. ומאז – אני מפתח. חנון מחשבים, מתכנת, מקודד, code monkey, מה שלא תרצו. מזה התפרנסתי, על זה חלמתי וכל פעם שהתקדמתי במעלה הסולם ההיררכי, דאגתי לרדת למטה לדרגות שבהן אני יכול לחזור לכתוב קוד כמו בנאדם. כמו שתמיד אמרתי – כשאתה מגיע לתפקיד שבו אתה מבלה יותר זמן ב- office מאשר אתה מבלה ב- Visual Studio (או eclipse, או textpad או vi. כל אחד ומה שעושה לו את זה).
אבל הזמן עושה את שלו (כמעט אף פעם לא דברים טובים) והגיע הזמן להמשיך הלאה. מכיוון שאני חושב בנקודות, ניסיתי לעשות לי רשימה של סיבות למה כן ולמה לא:
למה להפסיק לכתוב קוד
- כי נשבר לי מדד-ליינים, באגים ובאגים חוזרים
- כי גם בתפקיד הנוכחי, היכולת שלי לצלול לתוך קוד היא קטנה מאוד
- כי כל הזמן יש יותר ויותר ילדים שנולדים לתוך טכנולוגיות שאני עוד לא הפנמתי
- כי יש השפעה מוגבלת למפתחים. בסוף היום זה האנשים מלמעלה ומהצדדים שקובעים איך צריך להיראות המוצר
- כי אני מעדיף לבלות את לילותיי בבית עם דקלה והילדים ולא להישאר במשרד כי לאיזה בחור בהודו/גרמניה/פאלו-אלטו לא עובד משהו.
- כי אין מתכנתים בני חמישים. גם לא בסאפ, שהיא חברה שמאוד תומכת בתחום הזה, אתה לא רואה מתכנתים בני חמישים.
- כי מתכנתים לא טסים בביזנס קלאס.
- כי יש לי הרבה רעיונות על דברים שצריך לעשות במוצר
למה לא להפסיק לכתוב קוד
- כי למישהו עם ADD, לכתוב קוד זה אחד הדברים היחידים שבהם אפשר להתמקד.
- כי זה כיף!
- כי למתכנתים תמיד יש עבודה. למנהלים/אנשים לא טכניים – אין. כשחברה נסגרת – המתכנתים הכבדים נשארים אחרונים.
- כי מתכנתים מבינים יותר במה עובד/לא עובד במוצר יותר מכל אחד אחר שקשור למוצר.
- כי אני טוב בזה. מי יודע אם בתפקיד החדש אני אהיה טוב באותה המידה?
- כי בתור מתכנת אתה יכול ללבוש חולצות מגניבות של מתכנתים
- כי יש לי כל כך הרבה רעיונות על דברים שצריך לעשות במוצר
אבל כל הדיונים האלו הם בשלב הזה פילוסופיים. הפור נפל, כבר יש לי מחליפה ועכשיו הזמן להתחיל להתאמן על כישורי ה- Powerpoint שלי. היו שלום רקורסיות, סלמאת פוינטרים ושלום ולא להתראות ל- Named Arrays בג'אווהסקריפט…
בקיצור מה אתה הולך לעשות?
תמיתמיד היית מצחיק…
מה לאיזה תפקיד אתה עובר עכשיו?