ואם כבר בנושא שיעמום עסיקנן, אנחנו לא מעשנים כי אנחנו משועממים, אנחנו מעשנים כי אנחנו מכורים וכשאנחנו משועממים וזה קורה לא רק למעשנים, אז אנחנו המעשנים ממלאים את השעמום בעישון שמאריך ומגדיל את רמת השיעמום. הלא מעשנים כשהם במצב של שעמום הם ינסו למלא אותו בדרכים אחרות. אוכל טוב, מוסיקה, חברים ועוד מלא דרכים מעניינות ובריאות.

יריב שלום, צר לי עלייך שכבר הפסקת לעשן ובכל זאת אתה מונה יתרונות עישון כמו שכל אדם צכור שעדיין מעשן היה מונה ואפילו מתרץ אותם כסיבות שבגללן לא מצליח להפסיק. כבר הפסקת והלוואי עלי, מה שהייתי מציעה לך זה לקרוא את הספר של אלן קאר שגרם אפילו לי להבין שאנחנו בסך הכל מכורים ושאין יתרונות לעישון אלא רק שטיפת מוח שגרמה לנו להתמכר מלכתחילה. הלוואי וגם לי היה קל ברמה הפיזית להגמל כי את שטיפת המוח כבר הבנתי. תקרא את הספר בהנאה ותראה שלא רק שתפסיק אלא תפסיק לתמיד בלי כל הספקות שאתה מעלה. ושלא ימכרו לך שזיבן או כל תחליפי הניקוטין יצילו אותך. הם רק יבלבלו אותך יותר. אם תבין למה התחלת לעשן מלכתחילה ומה גרם לך להאמין בכל היתרונות העלובות שגרמו לך להצדיק את הכנסת הרעל הזה לגופך ותראה שתצליח בקלות ולתמיד.

זה באמת קטע קצת מוזר. אני מוצא את עצמי בודק שוב ושוב את הכיסים לפני שאני יוצא מהבית כי הם מרגישים ריקים….

וחועוד חסרונות בעישון:
זהזה מסריח נורא (שאל את אשתך ואת הילדים)
זה יקר
צריך לכבס יותר את הבגדים
אתה צריך כיסים יותר גדולים בשביל המצת והסיגריות

סחטין עליך

אתה צודק ויותר מזה אתה מצדיק אחרים…
אתה טועה, ויותר מזה מטעה אחרים…
לעינינו - בעיניין רשימת הבעד והנגד
בעד
• מעשנים יותר מאאאגניבים (אני מקווה ששמתי מספיק אאאא) - אתה צודק. אתה מגניב. אני לא. ממש אבל לגמרי לא (ולא הודיעו לי שיש תחרות על מגניבות). אבל אני מכירה כמה לא מעשנים, שיש בהם קורטוב מן המאאאאאגניבות, בא' רבתי.
• סיגריות שוברות קרח וגו' – נכון! אבל גם חיוך… גדול. ואגב, מחשוף עמוק יכול לתפקד כמעבורת בים הצפוני בעיניים שבירת הקרח.
• אוכלים פחות – וואללה? לא ראיתי עליך. (וגם עלי לא רואים שאני לא מעשנת לפי הקריטריון הזה.). ירחם השם על שולץ.
• …
• …
• יש הפסקות בעבודה - גמרת קומפילציה? סיגריה. נגמרה הישיבה? סיגרית. כל ההחלטות הכי חשובות של קבוצת הפיתוח מתקבלות על סיגריה. – נסה כוס מים. זה אפקטיבי יותר, זה יתאים גם לסעיף העצבנות ולבעיה מה לעשות עם הידיים. יש גם סיכוי שפתאום תפגוש אנשים אחרים, שלא הכרת עד היום, כי יצאת לעשן. נכון, לכאורה זה פחות מאאאגניב, אבל בוא תחליט שאתה מתחיל טרנד חדש. תראה איך תסחוב את כולם אחריך. פתאום זה לא יהיה רק מאאאגניב, זה עלול להיות אפילו ממש… כן… cool.
נגד
• נכון
• נכון
• נכון
• …. והאוטו מסריח לאללה- וגם הבגדים, וגם השיער, וגם הרהיטים.

לסיכום
מזה "פשוט מצ'עמם"? אתה לא מתבייש? מצ'עמם לך? אולי תשב, מאמי תכתוב איזה פוסט? איזה טור לעיתון? כולנו נצא נשכרים.
"שאנשים שלא מעשנים הם אנשים הרבה יותר מבואסים" - חאליק. ולי אומרים שאני חולה במחלת העליזות. אולי קצת באסה סביבתית היתה מאזנת אותי. (או קסנקס. גוד נואוז)
"לעשן זה כיף" (הקופירייט עליך.) – נשמע כל כך פרסומת מסוף שנות השבעים. דמיין רגע את ששי קשת, החיוך, הפאה… נכון עבר לך הכיף? מה לא? אז דמיין את ההוא עם ה"גוף " ממציצים, כן… ההוא שמציע לסימה אליהו לעלות לחסקה. "לעשן זה כיף" נכון עכשיו כבר לא?
ובגרמניה – אין לי שום מה להגיד על עשן בשורה שמופיעה בה המילה גרמניה. אז אני לא אגיד.

אם סובול הצליח, גם אתה יכול!
שיהיה לך בהצלחה, מתה עליך,
זהר

כל הכבוד
אפילו המאמץ שווה משהו
ובקשר לידיים אפשר לפתח טרנד של להסתובב עם מסבחה=שרשרת חרוזי תפילה, או לתקתק סודוקו
או אופציה מוזרה של לא להבהל משעמום, ופתאום מופיאעים בריק הזה רעיונות יצירתיים

כל הכבוד!

רק תיזהר מאוד מהרגע שבו אתה יורד מהזייבן!
ניסיתי לפני כמה שנים, יחד עם השותף דאז לדירה, להפסיק לעשן באמצעות זייבן. הלך יופי עד שנגמרו החודשיים של המרשם, ובתוך שבועיים חזרנו לעשן (להנאתו הצרופה של השותף השלישי שסבל מאיתנו קשות).

יום אחד אני אצליח להפסיק באמת. הצלחתי קצת כמה פעמים, אבל זה אף פעם לא החזיק יותר מכמה חודשים, ותמיד מצאתי את עצמי משמינה במקום זה, ואז מתבאסת וחוזרת לעשן (אם כבר, אז למות כוסית, לא?)