Bitterness Inc

פעם בשבוע אני אוסף את קורנפיין הקטן (כבר חמור גדול) ואת חבריו מאיזה חוג שיש להם בכפר הירוק ומקשיב לשיחה. שלושה ילדים חכמים, מנהלים שיחות שנעות בין הארי פוטר למורה (השנואה) לטבע. השבוע נסבה השיחה על יום השואה. כמובן שהיתה השוואה מה יותר עצוב, למות בשואה או למות במלחמה (בכל זאת, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל מעבר לפינה). כרגיל עלתה השאלה, למה הגרמנים עשו דברים כאלו ליהודים, ואיזה מן רעים הם. בפעם הראשונה שאל אותי עמרי – "אבא, איך אתה מסוגל לנסוע כל כך הרבה לגרמניה ולעבוד אתם, אחרי מה שהם עשו לנו?". שאלה טובה.

אחר כך עברה השיחה לגזענות ולשנאת הזר. ניסיתי להסביר להם למה הכי קל להאשים את השונה והאחר בכל דבר רע שקורה לך. דיברנו על ההבדל בין אחד, מנחם בגין, שהפנים את האוניברסליות של לקחי השואה וקלט פליטים מויאטנם, לבין אחד, אלי ישי, שאמר שעובדים זרים מביאים מחלות. דיברנו על ועידת אויאן, שבה כל מדינות העולם עמדו מלכת ולא רצו לקלוט את היהודים ומה השיעור שאנחנו צריכים ללמוד מזה לעתיד. נכון, זה לא מעניין כל כך כמו סיפורי מקלחות, יערות ורכבות. אבל לא פחות רלוונטי.

בסוף ישבנו אתו מול המחשב, וראינו שוב את הסרט שבו סבא יוסי, שהיה ילד בן 5 ברומניה בזמן השואה, מספר את הסיפור שלו לנכד שלו עמרי. אולי נעלה את זה בהזדמנות לאתר.

תגיות: שואה, אלי ישי, פליטים, מנחם בגין

מודעה שהתפרסמה היום בידיעות אחרונות.

למי שלא שם לב, אנחנו בתחילת פברואר. אבל היי, שלא נשכח.

תגיות: חינוך, גדעון סער, הכסף שלכם

השבוע בפינתנו "סיפור בתמונות", נבחן את אחד הצעצועים החביבים על בתי הקטנה, הפרינצ'יפסה.

זה משחק ילדים סטנדרטי, בו הילדים צריכים לשלוף צורות עץ ולהשיבם למסגרת, תוך זעקות (של ההורים) – "איפה סוס? איפה פרה? יופי!". עד כאן – נפלא. אלא שלמשחק הספציפי הזה יש טוויסט. מאחורי כל חיה, מסתתר התוצר אותו מנפיקה החיה לאדם. נדגים – הנה כבשה.

מה עושים מכבשה?

נכון! צמר.

ומה עושים מתרנגולת?

ניחשתם?

נכון. ביצים.

והחיה הבאה:

ובכן, מה עושים מפרה?

נכון, חלב. זה קל. אבל עכשיו מגיע החלק באמת קשה. ילדים -

מה לעזאזל עושים מסוס? אתם בטוחים שאתם רוצים לדעת?

להמשך קריאה »

תגיות: סוס, כבשה, פרה, תרנגולת

נפתח במשל, ברשותכם. א', חבר טוב מהזוועה הצרופה המכונה בה"ד 1, עבר לפני מספר שנים לארצות הברית, התאזרח ונהיה מעורב לעומק בפוליטיקה הפנימית. הוא התעסק הרבה בנושא ביטוח בריאות אוניברסלי לכל תושב, פעיל בתנועת ה- occupy ואחד האנשים החביבים עליי ביקום. שמאלני גאה. לפני מספר חודשים הוא שלח לי טקסט מתוך האתר "תיקון עולם" בו הוא מסביר מדוע לא יצביע בבחירות הבאות בכלל ועבור אובמה בפרט. הטיעון המרכזי שלו הוא – המערכת רקובה, המועמדים ה"שמאליים" הם לא באמת שמאלניים עד הסוף כי א. ב. ג. ד. וכד'. חזקה על א', שהוא גם אדם רציני וגם סופר חכם (בדוק) שהוא יודע על מה הוא מדבר ובאמת אובמה לא בסדר מהרבה בחינות. אבל מה בדיוק האלטרנטיבה? ג'ורג' קלוני התבטא בנושא לא מזמן:

I’m disillusioned by the people who are disillusioned by Obama, quite honestly, I am. Democrats eat their own. Democrats find singular issues and go, ‘Well, I didn’t get everything I wanted.’ I’m a firm believer in sticking by and sticking up for the people whom you’ve elected.

If he was a Republican running, because Republicans are better at this, they’d be selling him as the guy who stopped 400,000 jobs a month from leaving the country. They’d be selling him as the guy who saved the auto-industry. If they had the beliefs, they’d be selling him as the guy who got rid of ‘Don’t Ask, Don’t Tell,’ who got Osama bin Laden. You could be selling this as a very successful three years. [...]

את הטקסט המלא אפשר למצוא כאן. הטקסט של קלוני נוגע למחלה הכי ממארת של השמאל הישראלי (ושל האמריקאי, מסתבר). הנטייה לבחור איזו שהיא פרמוטציה של האמת, הצדק והמוסר שרק מי שעומד בה, ובדיוק בה, ראוי לתמיכתנו. התשובה שלי לא' היתה ועודנה – מה האלטרניבה שלך? סנטורום? נניח שאובמה הוא רק 55% בסדר. לא עמד בכל הציפיות שיצר, לא Hope ולא בטיח. ראית מי רץ מולו? כל אדם כמו א', שלא יצביע לאובמה כי הוא לא מספיק שמאלני, יקבל משהו כל כך הרבה יותר גרוע (ואת זה הוא יגלה בדרך לגוואנטנמו).

עכשיו לנמשל: על מנת שיהיה ברור מההתחלה, אני לא אוהב את יאיר לפיד. כבר שנים שאני לא אוהב אותו, בעוצמות משתנות. אני לא אוהב אותו כי הוא אחד הכותבים המוכשרים בעברית שהחליט לקחת את הכתיבה שלו לפוליטי, הקלישאי והמתחנף לאמצע. אני לא אוהב אותו כי כשחבר שלו אודי היה בשלטון הוא כתב טורים שנזפו בנו, הישראלים, על שאנחנו מעיזים להתלונן כשיש לנו מדינה כל כך סבבה. אני לא אוהב אותו כי הוא כתב את "אחיי העבדים" וכמו שכבר אמר פעם אסי דיין – "אל תקרא לי אחי ואל תזיין את אחותי". אתה לא עבד ואין לך מושג איך החיים שלנו. אני לא אוהב אותו כי קשה לי עם מישהו שהמורשת שלו מבית אבא זה לייצר מנדטים משנאת האחר ("הדרת חרדים", זה תופס?). בקיצור – לא מהיום ולא מעט.

ועדיין – אני חייב לומר לכם, אחיי השמאלנים, מרעילי הבארות, חיילים נאמנים בגייס החמישי – יכול להיות שאין ברירה אלא להצביע ללפיד. אני מסתכל על הטיעונים למה לא שרצים עכשיו בטוויטר:

1. הוא קפיטליסט, ניאו ליברל ושחצן – יכול להיות, אבל ככה גם המנהיג הנוכחי, רק שהוא גם פשיסט ושר החוץ שלו פוטיניסט.
2. הוא לא עשה עד היום שום דבר למען המדינה – טיעון מעניין. אתם מעוניינים באיש צבא שבע קרבות? מופז, אניוואן? לפיד הוא סופר, תסריטאי ופובליציסט. לא מת על הכתיבה שלו, אבל שוב – מופז.
3. הוא מיינסטרים. הו לא, אימה קדושה! מיינסטרים זה רע, קיצוני ורדיקלי זה טוב. שלא תבינו לא נכון – אני סנוב מוצהר, קשה לי עם הישראליות ה"אותנטית" והרעיון שלי של גיהנום זה מתחם הקניות בצומת ביל"ו ביום שבת. ועדיין – לא היה נחמד להכניס קצת רעיונות שמאלניים למיינסטרים? ראיתם איך נראה העם שלכם לאחרונה? רק היום מישהי (בת 22-24) אמרה לי – "אבא של יאיר לפיד היה שמאלני, לא?" ניסיתי להסביר לה את ההבדל בין שמאל מדיני, שמאל כלכלי ושנאת חרדים פשוטה. אם היה אפשר לראות מבט זגוגי דרך טלפון נייד – זה היה זה. "מבחינתי – כל מי שיפה נפש הוא שמאלני". העם שלכם, ואת זה מראים כל הסקרים, זז ימינה בטירוף. הוא גזעני יותר, מפולג יותר, שוביניסטי יותר וחסר כל לכידות פנימית. זה לא מקרי כמובן, זו תוצאה של שנים של פילוג וסכסוך על ידי מפלגת השלטון וגרורותיה אבל זה לא משנה. זה המצב. בעם הנוכחי, במצב הנוכחי, הסיכוי של מישהו שמאלני "אמיתי", איזה מן דב חנין שכזה, להבחר לראשות הממשלה זהה לסיכוי שלי להשתתף במרתון תל-אביב הקרוב (רמז – שואף ממש לאפס).

אבל מעבר להכל, באמת, מעבר למי הוא יאיר לפיד, יותר חשוב להגיד מי הוא לא. תסתכלו על התמונה למטה, עכשיו תסתכלו אליי, עכשיו למטה, עכשיו אליי. אני על סוס.

כל קול שלא יילך ליאיר לפיד יילך לאנשים האלו. יריב לוין מפחיד אותי. הוא מפחיד אותי כי הוא לא נראה כמו הפסיכופטים הסטנדרטיים של הימין (בלי שמות, אין לי כסף ספייר). הוא לא נראה כמו אופורטוניסט מיוזע שעובר ממשרת דובר למשרת שופר. הוא נראה כמו אדם נורמלי, עם חוש הומור, שמנוי וגמור אתו לבטל את זכויות האזרח של כל מי שאינו עומד ושר את המנון בית"ר (לא "פה זה ארץ ישראל, טועמה", המקורי). יחד עם ח"כ שאמה והקונסיליירי נאמן הם מפחידים אותי פחד מוות. באמת. וכרגע, היחיד שנראה שיש לו איזה שהוא סיכוי לעצור את הרכבת הזאת לאבדון הוא לפיד. אז גם אם הוא לא מספיק שמאלני בשבילכם, תחשבו לחמש דקות, בצורה קרה מאוד ולא רגשית, מה האלטרניבה. מקיאים קצת בפה ועושים את מה שצריך.

תגיות: סנטורום, ביבי, אובמה, לוין, לפיד

בצירוף מקרים משעשע, קרה שאני מקבל הודעות לעיתונות מחברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. אל תשאלו למה. הנה אחת שקיבלתי אך השבוע:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4165616,00.html

הייתי רוצה להגיד שאני מזועזעת מהודעת היועץ המשפטי אבל האמת היא שזו הוכחה נוספת לכל מה שאמרתי עד עכשיו

ולא אגיד עליו שום מילה נוספת כי החלטתו מדברת בעד עצמה. 

בנוגע לטיב ההחלטה, לגבי, חנין זועבי, מבחינתי חברת הכנסת לשעבר, הרי שהיא עושה את עבודה כעוכרת ישראל נאמנה כך שאין לי טענות כלפיה,

 אך עצם ההחלטה היא בגדר נתינת רוח גבית וצלש לטרור בארץ ובעולם כולו. היא בגדר הכשר משפטי לחוליות טרור באשר הם שמגובות מרגע זה מהיועמש הישראלי בעצמו. 

לא נותר לי להזכיר שמי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים.

לגבי ההתנצלות שנדרשת לחנין זועבי על פי ההחלטה, מיותר לציין שלא אתנצל חוץ מלחיילנו האמיצים ולמשפחותיהם הנדירות, על הבגידה ועוגמת הנפש שהם כנראה חיים. 

מצורפים מכתבים ששלחתי לאחר המשט ליועץ המשפטי ולשר הפנים.

Best Regards,

MK Anastassia Michaeli             ח"כ אנסטסיה מיכאלי

PA  972-506230040

PA 972-506286082

_____________________________________________________________________________

Knesset of Israel, Jerusalem   91950, Tel: 972-2-6408600, Fax: 972-2-6753631

כנסת ישראל, ירושלים 91950, טל: -6408600972-2, פקס: 972-2-675-3631

anmichaely@knesset.gov.il

עד כאן המכתם המופלא של ח"כ מיכאלי. הייתי רוצה להגיד שאני מזועזע מרמת הכתיבה וההתנסחות שמתאימה לילד בכיתה ז', אבל אני לא. הייתי רוצה להגיד שאני מזועזע מההתקפות הבלתי פוסקות על הדמוקרטיה, אבל אני לא. הייתי רוצה להגיד שאני עצוב, מופתע, מבואס מהכיוון שאליו הולכת המדינה הזאת אבל זה לא מחדש כלום.

(במאמר מוסגר – אני חושב שחנין זועבי עושה שירות נוראי לאוכלוסיה אותה היא אמורה לייצג. פעם אחרונה שבדקתי – לערביי ישראל יש לא מעט בעיות שצריכות טיפול יותר דחוף ממשט זה או אחר).

תגיות: זועבי, אנסטסיה, פוליטיקה

החברים בגוגל פלוס שלחו לינק להרצה של ד"ר ירון זליכה. בהרצאה הוא מסביר שיש כמה סוגי שחיתות. יש את אלה שגונבים לך תפוחים. יש את אלו שכורתים ענפים שלמים עם תפוחים ויש את אלו שגונבים לך את כל המטע. זה בדיוק מה שקורה בישראל. ממשלות ישראל לדורותיהן לוקחות את ההון ומחלקות אותו לקבוצה קטנה של משפחות. זו הרצאה קצת ארוכה, אבל היא מרתקת ושופכת אור מדהים על כמה אקסיומות שכולנו לוקחים כמובן מאליו – החרדים אשמים כי הם לא עובדים, אין כסף בגלל הביטחון, הערבים אשמים כי הם ערבים. פשוט נפלא. תפנו לעצמכם שעה וארבעים ותראו את זה. לא תצטערו, מבטיח.

תגיות: זליכה, כלכלה, קוטג, J14

בעוד חמישים, מאה שנה, כשהיסטוריונים יעשו אינספור דוקטורטים תחת התואר "עלייתה ונפילתה של האימפריה הציונית", הטקסט "תורת המלך" יהיה קריאת חובה (מספר חמש בביבליוגרפיה, אחרי דו"ח ההתנחלויות של שלום עכשיו ופרקים של האולפן השקוף באדיבות ערוץ 24). יובל דרור עשה עבודת קודש וליקט משם ציטוטים כדי שתבינו מה הטקסט המכונן של הציונות הדתית בימים אלו.

העתקתי רק פסקה אחת: "כאשר דנים בהריגת תינוקות וילדים – הרי שמצד אחד אנחנו מסתכלים עליהם כעל חפים מפשע גמורים, שהרי הם לא ברי דעת ולכן אינם נידונים על כך שעברו על שבע מצוות ואין לייחס להם כוונת זדון. אך מהצד השני יש חשש גדול מפני מעשיהם כשיגדלו… על כל פנים אנו למדים שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם."

אם זה היה טקסט הזוי שמישהו הזוי כתב ניחא. אבל זה לא. זה הטקסט שאומץ בחום על ידי הרב דב ליאור, יקיר הציונות הדתית, זה שחברי הכנסת שלכם נזעקו להגנתו כשזומן לחקירה במשטרה. שמעתי השבוע את ג'קי לוי ואברי גלעד מגחכים – "זה ילמד אותו אילו טקסטים לאמץ". זה לא מצחיק. הציונות הדתית היא לא ג'קי לוי (גם ג'קי לוי הוא לא ג'קי לוי, אבל מילא). הציונות הדתית היא זאת שמסבירה שעדיף להרוג גויים כשהם קטנים. מי יודע למה הם יגדלו.

נ.ב.

התשובה שלנו צריכה להיות לעזוב עכשיו. כל זמן שהילדים *שלנו* קטנים. בכל זאת, עלולים לגדול להיות סמולנים, ר"ל

תגיות: גויים, תורת המלך, ליאור

מתוך תיאור משרה שנתקלתי בה היום בלינקדאין:

Desired Skills & Experience

Software Development Models: Agile Scrum, Waterfall, Iterative

Architectural Models: Client/Server Two-tier, Three-Tier, Distributed Multi-Tier, web, thin & thick-client, component based. 

Programming: Object Oriented, Java, J2EE, JNI, C++/C, MFC, Visual Basic, Visual Basic Script, .NET, ASP, JSP, servlets, JS, D/HTML, COM/DCOM/ActiveX, Web Services – WSDL, Perl, SQL, Windows Native API, XML Xalan, Xerces, Style Sheets, PKI, MS ADO, ODBC, JDBC

Development Tools: Visual Studio, Eclipse, Visual Source Safe, Install Shield, Android, iPhone

Platforms / Environments: Microsoft Windows, Linux

Database : SQL Server, Oracle, MySQL, Ingres, 

Applications / Middleware / Protocols /Best Practices: Microsoft Office Suite, Microsoft Project, Clarity, Version 1, Visio, Apache, IIS, VMWare, TCP/IP, UDP, LDAP, HTTP/S, HTML, XML, SSL, PKI, Web Services, SOAP, WSDL, TIBCO, UML (Rational Rose), ITIL, KCS, QC, User Centered Design

Well Experienced with: VOIP, SIP, VoIP clients, QoS, billing, WEB infrastructure,

Software Development Models: Agile Scrum, Waterfall, Iterative

Architectural Models: Client/Server Two-tier, Three-Tier, Distributed Multi-Tier, web, thin & thick-client, component based.

Programming: Object Oriented, Java, J2EE, JNI, C++/C, MFC, Visual Basic, Visual Basic Script, .NET, ASP, JSP, servlets, JS, D/HTML, COM/DCOM/ActiveX, Web Services – WSDL, Perl, SQL, Windows Native API, XML Xalan, Xerces, Style Sheets, PKI, MS ADO, ODBC, JDBC

Development Tools: Visual Studio, Eclipse, Visual Source Safe, Install Shield, Android, iPhone

Platforms / Environments: Microsoft Windows, Linux

Database : SQL Server, Oracle, MySQL, Ingres,

Applications / Middleware / Protocols /Best Practices: Microsoft Office Suite, Microsoft Project, Clarity, Version 1, Visio, Apache, IIS, VMWare, TCP/IP, UDP, LDAP, HTTP/S, HTML, XML, SSL, PKI, Web Services, SOAP, WSDL, TIBCO, UML (Rational Rose), ITIL, KCS, QC, User Centered Design

Well Experienced with: VOIP, SIP, VoIP clients, QoS, billing, WEB infrastructure,

וכל זה בבנאדם אחד. מדהים. אני מאחל להם בהצלחה במציאתו. וכל זה

לאחרונה אני חושב הרבה על הצלבנים. אפשר להתווכח על המניעים שלהם, צדקתם ההסטורית וכל זה, אבל בשורה התחתונה הם הגיעו לשכונה הדלוחה הזאת באמצע הלבנט והקימו ממלכת ("ממלכת ירושלים") שהחזיקה מעמד בין השנים 1099-1187 (שמונים ושמונה שנים) לפני שהמוסלמים גרשו אותם מכאן. אני מסתכל מחלון הקומה העשירית באיזור התעשיה של רעננה על הבתים הנבנים מכל עבר, על העצים הניטעים, על השדות החרושים וחושב – האם ככה הסתכלו הצלבנים על הכמות העצומה של המצודות שבנו בארץ ישראל, מביירות ועד רפיח ואמרו לעצמם – ואללה, חתיכת ממלכה יש לנו פה.

יותר ויותר אני מסתובב בתחושה שכל מה שיש פה סביבנו הוא ארעי ודינו לחלוף יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. לא ארעיות במובן המתחכם של תלמידי פילוסופיה שנה א' בגילמן אלא בשטח. מי שמסתכל על תצלומי אוויר של רצועת עזה ורואה מה נישאר מדוגית, ניסנית, אלי סיני מבין שאותה תמונה יש מצב לראות במקום רעננה, כפר-סבא ויהוד.

לפני שאתם רצים להידחק אל מדי הב' ולעצור את הסורים על הגדרות, אני מאמין באמונה שלמה שמה שיפיל את המדינה הזאת הוא לא אויבים מבחוץ אלא התפוררות פנימית. רומא לא קרסה כי הונדלים נהיו חזקים, היא נפלה כי החיילים שלה הפסיקו לעמוד על החומות. הם היו עסוקים מדי במלחמות פנימיות, בנאמנויות שבטיות  השחיקה ההולכת והגוברת של כל ערכי הערבות ההדדית שהיו פה בחמישים השנה האחרונות היא הסכנה הקיומית האמיתית למקום הזה. הגענו למצב שמי שיכול, עוזב. כל השאר עסוקים או במכירת חיסול של כל מה שהיה פה ליזמים זריזים או בעמל אינסופי רק כדי להמשיך לשרוד. כמו אוגרים על גלגל, רק שכל כמה זמן בא מישהו ומוסיף להם משקולות על הרגליים. אתם חושבים שהקוטג' זו הבעיה? טעות. זו ההעלאה בשווי הרכב, אלו המיסים על הדלק, אלו המיסים על המים, אלו המיסים על האוכל, זו ההפרטה של מערכת הבריאות, אלו מחירי הנדל"ן הלא הגיוניים ומעל לכל זו מערכת החינוך. כי זה שתמשיכו לדפוק אותנו זה סבבה אגוזים, אבל זה שאנחנו לא רואים שום תוחלת לילדים שלנו במקום הזה, עם כיתות של 40 ילדים, מערכת שלא מגבה מורות וגננות מול הורים וילדים אלימים ושום שיפור נראה לעין, זה כבר סיפור אחר.

בשורה התחתונה, לא פלא שכל הפוליטיקאים ששים להצטרף לעגלת הקוטג'. אם נתעסק בקוטג', לא נחשוב על החינוך, הבריאות, התשתיות, הפרנסה. כל אותם דברים שברמות שונות של תאוצה הולכים ומתדרדרים. אבל היי – מלחמה על על הקוטג'!

בניגוד לתדמית של רובכם, יש לא מעט אוהדי בית"ר אינטליגנטים שמסוגלים לחבר שני משפטים. אחד החביבים עליי כותב את "אופסייד סטורי" והפוסט של היום פשוט מעולה ונכון כל כך. די, ארקדי. עשית עלינו את הסיבוב, זה הזמן להניח לנו – יאללה, לפירוק

ובהזדמנות זו – לחבריי אוהדי הפועל (כן, כן, אני יודע). כל מה שעושה לכם הטביב מגיע לכם. כי מי שהולך לישון עם עבריינים מורשעים ממיאמי ועושה כאילו לכסף שלהם אין לו ריח, שלא יתפלא אם יתעורר עם גבי קצרה.

תגיות: בית"ר, כדורגל